top of page

לָקוֹחוֹת מְסַפְּרִים

121783673_10221429865649849_681580272835
121293362_10223287386588834_859376563175
21312312312י.jpg
109573141_10158111689169927_683124813758
37836760_10156620871514166_2224758248618

 יהונתן

האימון מסתיים בשלב השוואסנה או במילותיו של גור שלב ה"תשכבו על הגב וסתמו ת'פה". זה היה הרגע הראשון שנתתי לעצמי לבחון את החוויה המטורפת שעכשיו חוויתי, חוויה שכל כולה יצירה של חבר ששילב בין שתי האהבות הגדולות שלו בצורה הכי מדויקת ומקצועית שיש. כשגור אמר לי שהוא הולך לפתוח עסק בשם "בודהא בילדינג" בדרום פלורנטין פירגנתי על בליינד- כי למה לא לתמוך בחבר?! כשבאתי לבקר במתחם שהוא שכר לפני השיפוץ (שנעשה במו ידיו) הייתי סקפטי-אבל הוא כבר ידע למה הוא הולך להפוך את זה.. מדובר באימון בקבוצות קטנות (3-4 חבר'ה) שבמשך שעה וחצי משלב בין מדיטציה בדגש על נשימות ובין דחיקת משקולות שאלוהים ישמור. העיניים סגורות והפנים לכיוון הקיר כך שלא מעניין אותך מה קורה עם האחרים ורק גור שם להנחות ברוגע ולתת דגשים איך לבצע את התרגיל בצורה הטובה והבטוחה ביותר. סיימתי את האימון הראשון בתחושה מדהימה, זו הייתה הפעם הראשונה אבר שעשיתי אימון משקולות ואני לא בדיוק "אושו" של מדיטציות. אבל לא צריך לבוא עם שום ידע מוקדם. רק לבוא בראש פתוח להתחיל משהו חדש ומרגש – 

18951359_10103026294753194_9120627610678
21950791_10103170856090838_8707688501885

איתן

אני רוצה לספר לכם על מהפכה שדווקא כן מצליחה, אי של שפיות בתקופה טרופה. גור/גורי ואני חברים כבר איזה 10 שנה, ויצא לי לתרגל אתו מדיטציה מאז תקופת הצבא. אני זוכר כיצד הוא סיפר לנו בהתלהבות על איזה קטע שקרא עליו, של להביא מודעות לכפות הרגליים כדרך להירגע. הלכנו ביחד לשיעורי מיינדפולנס וסופ"שי ויפאסנה. התחלנו למדוט בבסיס, אנשים שאלו ותמיד היה גם מי שביקש להצטרף. המשכנו למדוט בקיבוץ, ושם אנשים כבר ממש נדלקו על הקונספט. יצא לי גם לראות את גור מתאמן. לכאורה, לא היה שום קשר בין התופעות. גור המודט – סוחף, חברתי ועדין, רגיש לכל רטט בכל "אום". לעומת זאת גור המתאמן – רצח בעיניים. משקולות ששוקלות יותר מבן אדם. לפחות שעה ביום, יום אחרי יום, גור חבר-מן-המניין נעלם לממלכה הפרטית שלו, בחדר כושר זול או אף מאולתר מעשה-ידיו (קיבוץ, מחנה קיץ, בסיס או שבוע-שטח הם עדיין לא תירוץ לשבור את השגרה). כל זה היה לפני חמש שנים, לפני שנסע לו לארה"ב. חזר לביקורים, בהם כל מיני דברים השתנו – אך המדיטציה והאימונים רק התפתחו והעמיקו. עד שפעם אחת שחזר היה חידוש בתחום. הוא אמר ששני דרכי החיים – אחד הם. האימון הכי מדויק ומושקע קורה במצב התודעה הכי צלול, ומן הצד השני – מצב תודעה צלול חשוב במיוחד במצבי קיצון, בגבולות הרצון. כשמתרגלים ללחץ גופני ולומדים לחיות אתו בנעימים, גם מסתדרים יותר טוב עם לחץ נפשי. אלה מילים יפות, הכל נשמע לי מאוד הגיוני. איזה שנה שמעתי עליו עושה את זה. כמה חודשים שאני רואה את זה קורם עור וגידים (ומסת-שריר) פה בעיר העברית הראשונה. כבר כמה שבועות שאני מתאמן שם, ואני רואה כמה המילים היפות – גם פשוטות לביצוע, רק להגיע וקשה שלא להתמסר. לא אנסה לתאר איך זה מרגיש לתת יותר מעצמי שאי פעם דמיינתי – ולהסתובב במשך השבוע רגוע בהרבה. קיצר הבחור המציא שיטה גאונית, השקיע ממש כדי שזה יצא בדיוק כמו שהוא רוצה. יצא טוב, שווה לנסות. זה שילוב אולי טיפה מקורי, אבל בסוף גם הכי הגיוני, דווקא למי שיש לו חשש ממשקולות, או ממדיטציה, ובכללי מהאינטנסיביות שבתוך עצמו.

31239257_10215937563933383_1061230481187
72661625_10156971503692515_3093529265291

יאן

22549695_10214495650611004_6280828601049

מאיה

35518957_10156544873839884_1492580927262

קינן

bottom of page